החלטה בתיק בש"פ 5828/10

א.             בקשה רביעית להארכת מעצרם של המשיבים, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996, בתשעים יום החל מיום 13.8.10 או עד מתן פסק הדין בתיק פ"ח 8037/09 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.

רקע והליכים

ב.             עיקרי הדברים מפורטים בהחלטת השופט ג'ובראן מיום 12.11.09 בתיק בש"פ 8808/09 ובהחלטת השופטת ארבל מיום 17.5.10 בתיק בש"פ 3660/10, ולהלן אציג את העובדות אך בקיצור. נגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע (סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין), יצוא, יבוא, מסחר והספקת סם, וכן החזקה ושימוש (סעיפים 13 ו-7(ג) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973). כנטען בכתב האישום, יצר המשיב 1 קשר עם אזרחים ירדניים על מנת לרכוש סמים מסוכנים ולהעבירם לישראל, וכן תיאם את העברת הסם. בעקבות זאת, קשרו המשיבים לייבא כמות גדולה של סם מסוג הרואין (כעשרה ק"ג), ואף העבירו אותו לתוך ישראל ביום 27.1.09, טמנו והסתירו אותו. הסם נתפס מיד ובסמוך לכך.

ג.              עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים, שהתקבלה על ידי בית המשפט המחוזי. נקבע, כי אמנם הראיות בתיק הן נסיבתיות, אך הן מגבשות תמונה שלמה ובהירה הקושרת את המשיבים למעשים המיוחסים; וכן קימת עילת מעצר נוכח חומרת העבירות ונסיבות ביצוען. ערריהם של המשיבים 4-2 לבית משפט זה נדחו (בש"פ 3690/09, בש"פ 5567/09). משלא נסתיים משפטם של המשיבים בתוך תשעה חודשי מעצרם הראשונים, נעתר בית משפט זה לבקשת המדינה להארכת מעצרם בפעם הראשונה (בש"פ 8808/09), ובהמשך הוגשה בהסכמה בקשה נוספת להארכה, והמעצר הוארך בשנית. גם בקשתה השלישית של המדינה להארכת המעצר התקבלה (בש"פ 3660/10 כנזכר), ונאמר כי אמנם המשפט מתנהל במשך תקופה ארוכה, אולם בעבירות סמים חמורות, רק במקרים חריגים ניתן יהא לאיין את המסוכנות הנשקפת מהנאשם בחלופת מעצר. כן הודגשו הכמות הגדולה של הסם שייבאו המשיבים, והחשש מפני הימלטות מאימת הדין.

הבקשה והדיון

ד.             משלא נסתיים המשפט עד כה, הוגשה בקשה רביעית להארכת מעצרם של המשיבים. נמסר, כי עד כה נשמעו בתיק העיקרי 22 עדי תביעה, והוא קבוע לשמיעת הוכחות לשישה מועדים במהלך החודשים ספטמבר-אוקטובר 2010. עוד נאמר, כי מהלך הדיונים בתיק העיקרי נדחה מעת לעת, בשל אבדן תיק החקירה, עיצומי הפרקליטות ובקשות דחיה מטעם באי כוח המשיבים, ובחלק מהזמן בשל בקשות הצדדים לצורך ניסיון - שלא צלח - להגיע להסדר. נאמר כי כיום התיק מתנהל כסדרו. נטען, כי העבירות המיוחסות למשיבים הן חמורות ומקימות חזקת מסוכנות. הוסף, כי עברם הפלילי של המשיבים 3-2 מוסיף אף הוא לעילת המעצר. לבסוף נטען, כי קיים חשש ממשי להימלטות המשיבים מאימת הדין, נוכח חומרת העונשים הצפוים להם אם יורשעו.

ה.             בדיון טענה עו"ד חדד למדינה, כי מסוכנות המשיבים העולה מן התיק רבה. אכן, לא היתה התקדמות רבה בהארכה האחרונה, אך זאת כיון שהתיק התנהל בשני ערוצים, ה"רגיל" וגם משא ומתן להסדר. עוד ציינה, כי תעודת החיסיון תוקנה זה לא כבר והועבר חומר חקירה נוסף, לאחר הערכה מחודשת בתביעה, והוא מחזק את ראיות התביעה; אך לשיטת המדינה לא היה הדבר אמור לדחות מועדי הוכחות. ההנחה היא כי הישיבות הקבועות עתה תסתיים פרשת התביעה. לשיטת התביעה אין הבחנה בין המשיבים לעניין המעצר.

ו.              עו"ד בן נתן טען למשיבים 1 ו-4, כי ההתנהלות בפרשה מבחינת התביעה, לא בית המשפט, היא שערוריה. עוד לפני חוק המעצרים היו החלטות של שחרור בכמות גדולה יותר של סם קשה כמו הרואין; המשיבים 1 ו-4 גם נעדרי עבר פלילי. נאמר, כי  במשך תשעת החודשים הראשונים התנהל "משפט על הנייר", כי הפרקליטות איבדה את התיק. כך גם התקלות בהמשך; לאחרונה לפתע ניתן חומר חקירה חדש. הכל מעורר סימני שאלה, כך נטען, והסניגוריה שוקלת הגשת עתירה לבג"ץ בעקבות הגשת החומר החדש.

ז.              עו"ד ג'וליאן הוסיף שעדיין נותרו 29 עדי תביעה (חלק ניכר מהם עוקבים ומשקלטים) לאחר 21 שנשמעו, וגם הדיונים קבועים רק לצהריים, כך שיידרשו עוד הארכות נוספות. הסניגורים ביקשו איפוא שחרור לחלופה.

הכרעה

ח.             התלבטתי במידה מסוימת בתיק זה. אין חולק שקצב התיר איטי מדי, כפי שציין בית המשפט המחוזי עצמו (השופט לוי) בהחלטתו מ-7.7.10, בה קבע 6 מועדים בספטמבר ובראשית אוקטובר. אזכיר כי בבש"פ 3660/10 ציינה השופטת ארבל, שיש לעשות כל הניתן, לאחר העיכובים שהיו, כדי להביא לסיום מלא של התיק, המתנהל עתה בצורה סבירה. איני צריך לומר, כי תפקיד בית המשפט העליון בהליך זה הוא בקרת ההליך בבית המשפט המחוזי, וברי גם כי בית המשפט המחוזי אינו זקוק בתיק דנא לתזכורות בדבר הצורך בקידום התיק. אם כן, מה הנפקות שיש ליתן לחלוף הזמן, שחלקו נובע  מקשיים שנוצרו בשל התנהלות התביעה, אבדן התיק, והצגת חומר חדש? כאן המקום לציין, כי למשיבים 2 ו-3 עבר פלילי מכביד. המשיב 2 יליד 1969, נדון בעבר (1998) על החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, ל-11 שנות מאסר (קרי, לפני שנים לא רבות שוחרר ממאסרו). המשיב 3, יליד 1967, עמד לפני בתי המשפט לא פחות משתיים עשרה פעמים, בעבירות רכוש (בעיקר) וגם החזקת נשק שלא כדין ואלימות. הוא ריצה מאסר בפועל. עברם של המשיבים 1 ו-4, ילידי 1981 ו-1977 (בהתאמה), נקי.

ט.             אכן, היו בעבר מקרים בהם שוחררו אנשים בעבירות סמים כבדות מאוד לחלופה בשל חלוף הזמן, ועו"ד בן נתן הפנה לבש"פ 5155/90 מדינת ישראל נ' אבו רמדאן (לא פורסם) (השופט מלץ) ובש"פ 3267/91 מדינת ישראל נ' וישניצקי (לא פורסם), פ"ד מו (1) 221 (המשנה לנשיא אלון). עוד הפנה להחלטותי בבש"פ 6698/09 סרוסי נ' מדינת ישראל (לא פורסם) ובש"פ 6780/09 אלגדיפי נ' מדינת ישראל (לא פורסם), שבראשונה בהן הוחלט על הזמנת תסקיר נוכח עברו הנקי של העורר, ובשניה - עקב גילו הצעיר.

י.              הכלל בכגון דא - עבירות סמים חמורות - הוא המעצר. בבש"פ 2514/09 מזרחי נ' מדינת ישראל (לא פורסם) נאמר:

"אין צורך להכביר מלים על כך שישנה עילת מעצר, שהיא סטטוטורית שהרי עסקינן בסחר בסמים (סעיף 21 (א)(1)(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996), והיא גם ראויה מאין כמוה בעבירה השפלה והבזויה של יבוא סמים שלגביה יש ראיות לכאורה; הפלת רבים ברשת הסם למען בצע כסף קל היא כמובן תוצאה מתבקשת של יבוא סמים מסיבי, המצוי בשפל המדרגה המוסרי. מן המפורסמות גם כי ככלל, בהיעדר נסיבות מיוחדות, ייעצר העוסק לכאורה בסחר בסמים עד תום ההליכים (בש"פ 43/05 ארוך נ' מדינת ישראל (לא פורסם)); יש לא אחת חשש כי חלופת מצער לא תסכון, פן יימשך עיסוק בסמים גם בין כתלי הבית (בש"פ 8915/05 בן-אלישע נ' מדינת ישראל (לא פורסם)); וכן ראו בש"פ 3807/06 טורק נ' מדינת ישראל (לא פורסם). הדברים חלים ככלל אף בבעלי עבר נקי (בש"פ 140/05 ימין נ' מדינת ישראל (לא פורסם); בש"פ 2846/06 מדינת ישראל נ' אלעצם (לא פורסם)).

בהמשך נאמר שם '...עבר נקי הוא לא אחת פרשת המים בין מי שכשל לכאורה ללא רקע קודם, לבין מי שכבר הורגל בפלילים, ויש בכך כדי לתמוך בהזמנת תסקיר'; ראו גם בש"פ 5616/99 קשמה נ' מדינת ישראל (השופטת כתארה אז - ביניש)".

יא.           שקלתי אם אין מקום, נוכח התארכות הטיפול בתיק והשתלשלות שתוארה, להזמין תסקיר לגבי המשיבים 1 ו-4, שעברם נקי להבדיל מעברם המכביד של המשיבים 2 ו-3. החלטתי, לא בלי התלבטות, שאין מקום לעשות כן לעת הזאת, נוכח חלקם, לכאורה, בפרשה - המשיב 1 כ"רוח החיה" והמשיב 4 כאחד המבצעים המרכזיים בהבאת סם המוות. אכן, לעבר הנקי יש משמעות בכגון דא, ואולי תהיה באופן בולט יותר אם יתמשכו ההליכים עוד; אך אין מדובר בצעירים ביותר שמעדו, והדעת נותנת כי ידעו היטב את אשר לפניהם, שהוא פגיעה קשה בציבור תמורת בצע כסף, וגם הסיכונים לא נעלמו מהם. הנסיבות אינן מתירות הליכה לקראתם בשלב זה.

יב.           בסופו של יום החלטתי, נוכח ההשתלשלות הלא נוחה בתיק, להאריך את מעצר כל המשיבים ב- 60 יום מ-13.8.10 (ואני מוסיף את הנוסחה, שכנראה אין לה משמעות רבה כאן - או עד למתן פסק דין בת"פ 8037/09 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם). הדבר נעשה כדי לעמוד על ההתקדמות, אף כי מתוך הנחה שבית המשפט המחוזי, הער כאמור היטב למצב התיק, יקבע מועדים נוספים ומוקדמים ככל הנחוץ (והוא נחוץ), כדי לסיימו בהקדם.            

           ניתנה היום ב' באלול תש"ע (12.8.10).